לכבוד
הרב המקומי
מנהל מחלקת הכשרות
שלום עליכם,

הנדון: שמיטה שנת תשפ"ב – בתי אוכל מושגחים

ראינו לנכון לסכם את עיקרי ההנחיות לשנת השמיטה תשפ"ב עבור בתי האוכל המושגחים, אשר עתידים לקלוט תוצרת חקלאית בשנת השמיטה, על מנת שהדברים יהיו מסודרים ונהירים.

כללי

א. ההנחיות ומדריכי המידע עבור שנת השמיטה תשפ"ב מופיעים באתר הרבנות הראשית לישראל, בקישור: https://www.gov.il/he/departments/topics/shmita2 ובאתר חברת "מילגם", הפועלת עבור הרה"ר לישראל, בקישור: https://shmita-info.milgam.co.il

ב. יש מספר חלופות מאושרות לשנת השמיטה, אשר קיום אחת מהן או יותר מאפשר את קליטת התוצרת החקלאית בבתי האוכל המושגחים: אוצר בית דין, היתר מכירה, איסום (יבול שישית), יבול חו"ל, יבול נוכרי, מצעים מנותקים בבתי גידול.

היתר מכירה

ג. קליטת תוצרת חקלאית ישירות מחקלאי בבתי אוכל מושגחים (רק לגבי בתי אוכל שרשאים, על פי נהלי הכשרות, לקלוט תוצרת טבל, לצורך הפרשת תרומות ומעשרות בבית האוכל) מותנית בכך שהחקלאי ביצע היתר מכירה, ובנוסף שיש ברשותו "היתר שיווק". רשימת חקלאים בעלי היתר שיווק מתפרסמת באתר חברת "מילגם".

נבקש לוודא כי לגורמי ההשגחה מטעמכם קיימת גישה זמינה למאגרי המידע בדבר החקלאים המאושרים.

יש להפריש תרומות מעשרות בלא ברכה, בנוסח תנאי: "אם צריך מעשר שני יהא מעשר שני וכו' ואם צריך מעשר עני יהא מעשר עני וכו' ".

ד. בתעודות כשרות של בתי אוכל שקולטים תוצרת היתר מכירה יש לציין: "יבול שביעית עפ"י היתר מכירה לשנת
השמיטה".

אוצר בית דין, יבול חו"ל, יבול נוכרי, מצע מנותק

ה. בבתי אוכל בהכשר מהדרין ניתן לאשר תוצרת שהינה אוצר בית דין, מצע מנותק, יבול חו"ל, יבול נוכרי בלבד.

ו. בתוצרת אוצר בית דין יש לשמור על קדושת שביעית.

קליטה של חלופה אחת או של מספר חלופות לשנת השמיטה

ז. יש לסכם ולקבוע מול בית האוכל מראש, טרם שנת השמיטה, אלו חלופות של תוצרת חקלאית הוא מעוניין לקלוט במהלך שנת השמיטה, להסדיר ספקים מושגחים מתאימים, ולהסדיר תעודת בכשר לבית האוכל התואמת לרמת הכשרות שבמקום.

ח. הכלל המנחה הוא שלא יהיה חשש למצג מטעה כלפי ציבור הלקוחות לגבי אופי החלופה של התוצרת החקלאית לשנת השמיטה, שקיימת בבית האוכל המושגח, ואדרבא תהיה שקיפות נכונה.

ט. ככול שהרבנות המקומית המוסמכת מאשרת לחנות מכירה, שנמצאת תחת השגחתה, למכור לציבור מספר חלופות של תוצרת חקלאית לשנת השמיטה, תוך הצגת שמות החלופות כלפי הציבור, יש לנקוט בצעדי בידול מתאימים על מנת למנוע חשש ערבוב בין החלופות ועל מנת למנוע חשש של מצגים מטעים כלפי ציבור הלקוחות בנוגע לאופי החלופות. יש לסמן כל תוצרת בהתאם, בפיקוח המשגיח.

י. בבתי אוכל, המצויים באזורים, אשר יש בהם ביקוש להבהרת זהות התוצרת החקלאית שנקלטת בשמיטה, תוכל הרבנות המקומית להציב את השלטים המצורפים, לצורך גילוי נאות לציבור.

יא. בהקשר זה אנו מבקשים מהרבנות המקומית המוסמכת להסדיר את נושא הפיקוח על השלטים ועל הסימונים על מנת שלא תצא תקלה מתחת ידה תוך הקצאת זמן השגחה מתאים לביצוע המטלה.

רבנים נותני כשרות – היתר מכירה – שמיטה

בהתאם להמלצת ועדת השמיטה ההלכתית להסמיך בשנת השמיטה נותני כשרות לבתי עסק, המשתמשים בתוצרת חקלאית על פי היתר המכירה בתחומי ישובים בהם הרבנים המקומיים אינם מוכנים לתת כשרות לבתי עסק הצורכים תוצרת על פי היתר המכירה, ובהתאם לבקשת אותם רבני ערים המבקשים להימנע מלחתום בעצמם ומבקשים שמישהו אחר יחתום במקומם.

הוסמכו הרבנים להלן הכשירים לחתום על תעודות כשרות להיות מוסמכים לחתום על תעודות הכשרות באזורים המפורטים להלן:

הרה"ג אליעזר שמחה ווייס שליט"א – אזור מרכז

הרה"ג מרדכי נגארי שליט"א – אזור ירושלים והסביבה

הרה"ג ישראל יאיר ביטון שליט"א – אזור הצפון

הרה"ג גד רווח שליט"א – אזור הדרום

המשרד לשירותי דת מתבקש להנחות את המועצות הדתיות לתת כלים בידי המוסמכים, ככל שיידרש.

לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו,

הרב אדיריה פנחס

מנהל מחלקת מסעדות ורשתות שיווק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האתר שאתה גולש בו עשוי להשתמש בעוגיות (קוקיז) ובטכנולוגיות דומות. על ידי כניסה לאתר אתה מאשר את תנאי השימוש הכוללים שימוש בעוגיות (קוקיז).
דילוג לתוכן