נוסף על תפקידו כנשיא מכון פוירשטיין הרב רפי פוירשטיין חובש עוד כמה כובעים, בין השאר הוא רב קהילה בשכונת הר נוף בירושלים וכן יו”ר (עמית) בארגון רבני צהר, שהוא אחד ממייסדיו.
צילום: יח”צ
אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בידי הממשלה לפני כשבועיים כולל גם את הרפורמה בכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא; רפורמה שאת קווי היסוד שלה ניסחה במידה רבה צהר לפני כשלוש שנים כשהכריזה על פתיחתו של מיזם הכשרות הפרטי של הארגון.
זו כנראה גם הסיבה שאי אפשר לשמוע מהרב פוירשטיין קולות הסתייגות או חוסר שביעות רצון מהחלטת הממשלה לקדם את הרפורמה, שהצעד העיקרי בה הוא הפרדת הזיקה בין משגיחי הכשרות לבעלי העסקים, פתיחת שוק הכשרות לתחרות והפיכת הרבנות הראשית מגוף שמעניק כשרות לזרוע רגולטורית בלבד.
עם זאת הרב פוירשטיין מקפיד להדגיש כי קידום הרפורמה אינו מעיד על תמיכה של צהר כארגון בממשלת בנט ולא על הסתייגות ממנה. לטענתו, צהר מקפידה מיום היווסדה שלא להיות מזוהה פוליטית, והדברים נכונים גם באשר לממשלה הנוכחית.
“אני לא מסתיר את שביעות רצוני מהחלטת השר כהנא לקדם שינויים ורפורמות שדחפנו אליהם כל השנים, בעיקר משום שברור לי שהמהלך יאהיב שם שמיים”, הוא אומר לעולם קטן. “בניגוד לטענות המתנגדים ברור לי לחלוטין שהרפורמה החדשה לא רק שלא תפגע ברבנות, בהלכה או ברמת הכשרות, היא תתקן את הליקויים שהפכו את הכשרות במדינת ישראל בחלק מהמקרים למסחרה. כשרות הרבנות הפכה למונופול שלא ברור את מי הוא משרת: את הציבור ואת בעלי העסקים או כל מיני עסקנים ותופרי ג’ובים. בעיניי התחרות תעשה טוב לרבנות מאחר שהיא תהיה חייבת להשתפר ולהיות אטרקטיבית, ישראלית וידידותית יותר”.
זה לא מסתדר כל כך עם היעדים שהצבתם בתחילת הדרך כשהקמתם את מערך הכשרות של צהר. דיברתם אז על 1,200 בתי עסק שיצטרפו בתוך שלוש שנים. בפועל הגעתם לרבע מהכמות. זה לא סוג של הצבעת אי-אמון?
“אני אחדד. מטרת העל שעליה חזרנו והצהרנו לא הייתה מספרית והיא בוודאי לא הייתה כניסה לתחום הכשרות כגוף מתחרה לרבנות או לבד”צים פרטיים. המטרה העיקרית הייתה ונותרה שינוי מערך הכשרות באמצעות העצמת הכוח של הרבנות הראשית כרגולטור בעל שיניים והענקת סמכויות פיקוח גם על גופי כשרות פרטיים. הדרך לשינוי הנ”ל חייבה הצטרפות של מספר עסקים ניכר לכשרות צהר. מסה קריטית כזו הייתה מוכיחה שאפשר לשפר את הכשרות בישראל מבחינת איכות הפיקוח בלי לוותר על קוצו של יו”ד, במערכת שקופה וידידותית.
“כפי שציינת, צהר לא עמדה ביעדים המספריים, וזה קרה משתי סיבות. הראשונה היא הקורונה. בשנה וחצי האחרונות עסקים רבים שהיו בהשגחת צהר נסגרו ולא חזרו לפעול, וממילא נגרעו מהמערך. הסיבה השנייה קשורה באופי ענף המסעדנות, שגם בימים כתיקונם סובל מאי-יציבות כלכלית. שיעור גבוה מאוד מהעסקים פושט רגל או נסגר לאחר כשנה מהפתיחה. היו גם מקרים שאנו עצמנו הסרנו את הכשרות מעסקים שלא עמדו בסטנדרטים שהצבנו”.
רבים חושבים שהזרז האמיתי של צהר היה ונותר מיטוט הרבנות הראשית. יש אפילו מי שחושבים שמדובר בעניין כלכלי של מקסום רווחים.
“חבל שיש מי שחושבים כך. אני מכיר את הטענות הללו, ומה שמוזר בעיניי הוא שהזועקים חמס נגד צהר ורפורמת הכשרות היו הראשונים להפריט בפועל את שירותי הדת בישראל כבר לפני עשרות שנים, כשהקימו בד”צים פרטיים שמגלגלים עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים בשנה.
“יש היום שמונה עשר גופי כשרות פרטיים במדינת ישראל חוץ מהרבנות. מידיעה אישית אני אומר לך שבחלק גדול מהמקרים המשגיח של הרבנות במקום הוא ‘במקרה’ גם המשגיח מטעם גוף הכשרות הפרטי, מה שאומר שהוא מקבל תשלום כפול. אבל יותר מכך, אני שואל כלפי מי שטוענים לכבודה של הרבנות, אם אתם חרדים לה כל כך והיא עושה עבודה טובה כל כך, מדוע אתם עצמכם לא צורכים את הכשרות ואת השירותים שלה?
“התשובה מסתתרת באינטרסים כלכליים שמגלגלים המון המון כסף. אני מבין שיש אנשים שלא אוהבים את הרעיון שייקחו להם את השמנת, אבל אם אנחנו רוצים שהמערכת תהיה נקייה וישרה ותקדש שם שמיים, חייבים לעודד את הרבנות להשתדרג”.
אחרי ההצלחה בנושא החופות והכשרות סביר להניח שצהר תיכנס גם לתחום הגיור.
“צהר הקפידה שלא לנקוט עמדה בתחום הגיור עד היום. הצעד היחיד שיזמנו בעניין הוא קידום חוק שיאפשר לרבני ערים לגייר, ולרבני ערים בלבד, מאחר שמדובר בדמויות הלכתיות בכירות ורציניות מאוד. דחפה אותנו לכיוון פרשת ביטול גיורי הרב דרוקמן וההתנגדות לגיור נתיב של צה”ל שהכשיר הרב עובדיה זצ”ל.
“באופן אישי אני חושש שסוגיית הגיור היא גלגול עכשווי של ענוותנותו של ר’ זכריה בן אבקולס. אז היא גרמה חורבן וגלות, והיום היא תגרום להתבוללות. אם לא נאחז בשיפולי גלימתו של הרב עובדיה זצ”ל, נמצא את עצמנו פה במדינת ישראל חולים במחלה הקשה ביותר של העם היהודי: התבוללות.
“המציאות כיום היא שמי שמקל בגיור מחמיר בהתבוללות, ומי שמחמיר בגיור מקל בהתבוללות. הלוואי שיכולנו שהכול יהיה לכתחילה. הפתרון הטוב ביותר בעיניי הוא מנעד אורתודוקסי כשר והלכתי שמי שייצג אותו יהיו רבני ערים בלבד, מאחר שאין שום ערעור על רצינותם ההלכתית”.
מקור: עולם קטן
