בהמשך למכתב 038תשפג “חשש לפגיעה בכשרות הממלכתית” שנשלח לראשון לציון הרב יצחק יוסף שליטא באמצעות מ”מ אגף הכשרות מר רפי יוחאי. כעת הכתב איתמר סגל מביא ציטוטים והאשמות חמורות שמופנות למנכ”ל הרבנות הראשית הנכנס מר יהודה כהן.
הפרק הראשון: אל תצאו לשטח, מבחינתי תגידו תהילים במשרד – שיבוש חמור במחלקת אגף הכשרות ברבנות הראשית. צילום מסך
מדוע מתנכל לכאורה מנכ”ל הרבנות הראשית יהודה כהן ליחידה שבניהולו, שתפקידה לאכוף את חוק איסור ההונאה בכשרות?
מדוע נראה שהמנכ”ל עושה הכול כדי לצמצם ככל האפשר את היחידה החשובה ביותר במאבק בזייפנים וברמאים בתחום הכשרות, שלה הצלחות רבות ומוכחות? מדוע המנכ”ל מונע ממפקחי היחידה לצאת למבצעים משותפים עם פקחי משרד בריאות ויחידת הפיצו”ח? מדוע המנכ”ל נמנע מלהפעיל סנקציות נגד רב מושב המעניק כשרות בעיר גדולה בניגוד לחוק אף שהתבקש לפעול פעמים מספר?
מדובר בהאשמות לכאורה קשות, אבל הן והאשמות נוספות נשמעו באוזנינו מכמה כיוונים, מפי אנשים מתוך המערכת, בעיקר כאלה שעמלים קשות שנים ארוכות נגד הרפורמה של השר לשעבר מתן כהנא ולמען הגברת אמינות מערך הכשרות הממלכתי בעיני הציבור.
גם ב’עולם קטן’ נאבקנו ברפורמת הכשרות הקודמת; סברנו ועודנו סבורים כי מדובר בפורמט גרוע שיזיק לעולם הכשרות. שמחנו כשהתחלפה הממשלה וקיווינו לתיקון המיוחל. רפורמת הכשרות אומנם הוקפאה אם כי לא בוטלה, אך בינתיים נראה שמישהו – המנכ”ל החדש או אולי גורם מעליו שמפעיל אותו – החליט לפגוע קשות במערך הכשרות הממלכתית.
חשוב לדעת שלמרות מה שנהוג לשמוע בתקשורת, מערך הכשרות הממלכתית במדינת ישראל אינו נתון למונופול הרבנות הראשית, ולא רק בגלל גופי הבד”ץ. כיום במדינת ישראל מערך הכשרות נמצא בסמכות ובאחריות כמעט מוחלטת של הרבנים המקומיים, המשגיחים על בתי העסק ברשות שעליה הם מופקדים באמצעות המועצה הדתית, המעסיקה את המפקחים ומנהלת את הקשר עם בתי העסק ועם המשגיחים.
הרבנים המקומיים אינם כפופים לנוהלי כשרות אחידים, ועל כן יש הבדלים בין כשרות אחת לחברתה, בין הנהלים של הרבנויות המקומיות וכמובן גם ברצינות ובמידת ההשגחה והפיקוח. יש בכך היגיון בשל עקרון מרא דאתרא, אך רבים קוראים לחייב במסגרת רפורמת כשרות את כלל נותני הכשרות לעמוד בנהלים אחידים שתתווה הרבנות הראשית.
אם כן, מה חלקה של הרבנות הראשית במערך הכשרות? אגף הכשרות ברבנות מפעיל כמה מחלקות, ובהן מחלקה העוסקת במצוות התלויות בארץ, מחלקה חשובה העוסקת באישור מוצרי ייבוא, ועוד מחלקה העוסקת באכיפת חוק איסור הונאה בכשרות. בימים כתקנם ידיה של האחרונה עמוסות: מפקחי המחלקה עוסקים בביקורות פתע בבתי עסק, במשחטות ובמפעלים, יוצאים לפשיטות עם פקחי משרד הבריאות כדי לתפוס משלוחי בשר טרף, שבאים בדרך כלל מערים ערביות ביו”ש, ומטילים קנסות על מפירי החוק המציגים עצמם כשרים אף שאין להם תעודה בתוקף. המפקחים אף טסים מעת לעת לחו”ל לביקורות פתע במשחטות בקר ובמפעלים גדולים. בראש האגף עומד עובד ותיק ומוערך, הרב רפי יוחאי, שצבר שנות ניסיון רבות בתחום הכשרות וברבנות הראשית ושימש בחודשים האחרונים ממלא מקום בפועל של מנהל אגף הכשרות ברבנות הראשית.
מדוע יש צורך במחלקה כזו ברבנות הראשית אם כל רבנות מקומית מעסיקה מפקחים משלה? ראשית, רבות מהמועצות הדתיות ממעטות במפקחים כדי לחסוך כסף. שנית, לעיתים קשה מאוד למפקחים או לרבנים מקומיים להתעמת עם בתי עסק במקום מגוריהם בשל חשש התנכלות או בשל קשרים טובים אישיים, ויש צורך בגוף ארצי נטול פניות, קשרי עבודה או קשרי שכנות שיוכל לפקח על העסקים המקומיים. שלישית, המחלקה נצרכת לפיקוח על מפעלים גדולים, משחטות ובעיות בייבוא או הברחת מזון לא כשר תחת תעודת כשרות מזויפת.
“יהודה כהן אומר שהוא רוצה לעשות שינויים של המבנה הארגוני. בפועל רפי יוחאי הורד ממנהל אגף הכשרות למנהל היחידה להונאה בכשרות, וכבר חודשיים אין מנהל אגף כשרות. אין פעילות של האגף, אין ישיבות. יש בחנייה רכבי איגום, ויש קצין רכב שהיה מאשר לקחת רכבים לפעילות. המנכ”ל החליט שרק הוא מחליט על זה, ואין יותר רכבים. מפקח יוצא באוטובוסים ומספיק מספר קטנטן של עסקים”.
תפקידים לא מאוישים
ארבעה חודשים עברו מאז נכנס לתפקידו באמצע ינואר מנכ”ל הרבנות הראשית החדש יהודה כהן. כהן, מינוי של השר החדש לשירותי דת מיכאל מלכיאל, הכריז בכניסתו לתפקידו כי מטרתו לחזק את הרבנות הראשית לישראל וכי הכול ייעשה בתיאום עם הרבנים הראשיים ובהנהגתם. הכרזה זו היא שגרמה אולי למנהל המחלקה לאכיפת איסור הונאה בכשרות הרב רפי יוחאי לשלוח לרב הראשי יצחק יוסף מכתב חריג ביותר המציג לכאורה שורה של התנכלויות בלתי מובנות של המנכ”ל החד”ש למחלקה ולעובדיה. המכתב נפתח בכותרת “התראה בדבר חשש לפגיעה בכשרות הממלכתית”.
“למעלה משלושה חדשים שמתרחשים אירועים ושינויי מגמות ברבנות הראשית לישראל אשר עוררו אותי להעלות על הכתב מסמך זה על מנת להתריע בפני מצב של הידרדרות בכשרות הממלכתית”, פותח הרב יוחאי את מכתבו. “אגף הכשרות עושה לילות כימים על מנת לסייע בידי הרב המקומי או הרב המוסמך על ידי מועצת הרה”ר בעצה ותושיה לביצוע תפקידו החשוב והאחראי וזאת בשל מגבלות אשר לצערנו קיימות בחלק מהרבנויות המקומיות”, ומדגיש כי אגף הכשרות אינו רואה עצמו מעל הרב המקומי אלא מסייע לו למלא את משימתו.
“לאחרונה”, כותב הרב יוחאי במכתבו החריף, “מתוך שיחה עם מנכ”ל הרה”ר לישראל, מר יהודה כהן, התחוור לי כי פעילות האגף בכללה ויחידת ההונאה בפרט, פועלים לא רק באופן פסול ומיותר לדעתו, אלא אף מזיקים לרב המקומי ואף הוסיף וכינה את אנשי היחידה לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות ‘כנופיית פושעים'”. הרב יוחאי מציין שורת תפקידים שאינם מאוישים במחלקת הכשרות משום שהמנכ”ל לא חידש את מינוי אלו שמילאו אותם. “לא זו אף זו, המנכ”ל מתנגד לכך שאגף הכשרות ימשיך לבצע ביקורות בערים… ולדעתו אנו מזיקים יותר מאשר מועילים”.
לטענתו נמנע מהמפקחים ללא סיבה להשתמש ברכבי עבודה של הרבנות, והם “נאלצים לכתת רגליים באוטובוסים וברכבות תוך שהם מתבזים בעיני הרבנויות המקומיות, אשר אינם מבינים מה קורה. לשאלתם את המנכ”ל מדוע אינם יכולים לעשות שימוש ברכבים שנועדו לצורך זה אשר חונים בחניון הרבנות ללא שימוש, סירב להבהיר להם את הדבר וציין כי מבחינתו הם יכולים לשבת במשרד ולומר תהלים”.
באופן תמוה מציין הרב רפי יוחאי במכתבו כי המנכ”ל אוסר על המפקחים לפנות לראשי המועצות הדתיות, וכן מונע מהם לערוך פשיטות אכיפה עם יחידות אכיפה של משרדי ממשלה אחרים, אלא במקרים מיוחדים ובאישורו של המנכ”ל. “הוראה בירוקרטית זו פוגעת באופן ישיר באכיפה ועשויה לחשוף את הציבור להיכשל באכילת נבילות וטריפות הואיל ופעולות אלו מחייבות ביצוע מהיר ללא שהיות”, קובע הרב יוחאי.
“מתוך הדברים ניתן לראות כי קיימת מגמה של שינוי ייעודו של אגף הכשרות מגורם הנוכח בשטח, פעיל ומעורב בכל מקצועות הכשרות, הווי אומר הן בתחום הבקרה על הנפקת אישורי כשרות למוצרי ייבוא בשר ומצרכים, הן בתחום אופי הבקרה והפיקוח בקרב הרבנויות והמועצות הדתיות נותנות ההכשר בארץ והן בתחום אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות אשר נועד להגן על הצרכן. דבר זה פוגע באופן ישיר במערך הכשרות הממלכתי וממילא בציבור הרחב”.
הרב יוחאי מונה את המחלקות שאין בהן מנהל בפועל ומציין בעיקר שתחום שחיטת חו”ל פרוץ בעת הזו בשל היעדר מנהל למחלקה. “הטיפול בבעיות היום-יומיות המגיעות מחו”ל הן מצד ראשי הצוותים והן מצד השוחטים ושאר בעלי תפקידים אינם מקבלים מענה הולם וקיימת הוראה מצד המנכ”ל לחדול מלבצע שימועים לבעלי תפקידים בתחום הכשרות אשר קיימות לגביהם תלונות כאלו ואחרות”.
בסיום מכתבו כותב הרב יוחאי לרב הראשי: “אודה לכת”ר באם יביא סוגיה זו בפני מועצת הרבנות הראשית לישראל על מנת לברר את עמדותיה ביחס למתרחש כאן ברבנות. זאת ועוד, אני מוחה על כך שרבנים באגף אשר עשו עד היום עבודת קודש תוך מסירות נפש למען הציבור הפכו לפסולים בשל המדיניות המתרקמת והולכת”.
“מה שקורה עכשיו זה ממש פיגוע. עם כל מה שכהנא ניסה לעשות בקדנציה הקודמת, המצב הרבה יותר גרוע היום. אין אגף כשרות. המנכ”ל קיצץ שעות נוספות, ואי אפשר לעבוד בערבים ולהגיע לביקורות באולמות אירועים. הוא מתנהל בבריונות, אין שיח, והוא לא סופר אף אחד. העובדים כאן מסרו את הנפש שנים ארוכות, וכעת הם פגועים ואין מוטיבציה לאף אחד”.
“רבנים מתלוננים על הפיקוח”
בשיחה שערכנו עם אחת הדמויות המרכזיות בעולם הכשרות ניסינו להבין מה להבנתה המניע של המנכ”ל להצר את צעדי אגף הכשרות והמחלקה לאכיפת איסור ההונאה. “בשנים האחרונות האגף היה פעיל ביתר שאת. רפי יוחאי שלח את המפקחים שלו לשטח בכל שבוע, והיו מאות ביקורות בכל שבוע. מה שקורה הוא שיש רבנים שמתלוננים, כי פתאום המפקחים מגלים אצלם בעיות, שמי שכתוב כמשגיח לא בדיוק המשגיח, שבערב או אחר הצהריים מגיע אדם אחר שלא רשום בתעודה, וזה לא נעים להם”.
לטענתו מעורבים בנושא גם יבואנים ובעלי אינטרסים כספיים: “הייתה בעיה עם משחטה שהיו בה נבלות וטרפות. לאחר ביקורת של גוף חיצוני צרכן מרכזי הפסיק לרכוש מהם עופות, ונגרם להם נזק של עשרות מיליונים. גם הם הלכו להתלונן. היו יבואנים שהיו רגילים לשחוט 500 בהמות ביום, ולאחר ביקורת ירדו ל-350, והפסידו כסף. היבואנים שונאים את הביקורות הללו, יש כאן המון בעלי אינטרסים ובעלי הון שמרגישים את זה בכיס, והם מנסים לסכל את זה”.
גורם אחר ברבנות מאשר את הדברים ומוסיף: “המנכ”ל החליט שאסור למפקחים להיכנס לערים, לעשות ביקורות בערב או מחוץ לגזרה שלהם, אסור לעשות ביקורות עם גופי אכיפה או לנסוע לחו”ל לביקורת. הגיע מידע על בשר טרף, והמנכ”ל לא אישר לעשות ביקורת במחסום, כאילו לא אכפת לו שיאכלו נבלות וטרפות”.
מה הסיבה לדעתך לכל זה?
“הוא אומר שהוא רוצה לעשות שינויים של המבנה הארגוני. בפועל רפי יוחאי הורד ממנהל אגף הכשרות למנהל היחידה להונאה בכשרות, וכבר חודשיים אין מנהל אגף כשרות. אין פעילות של האגף, אין ישיבות. יש בחנייה רכבי איגום, ויש קצין רכב שהיה מאשר לקחת רכבים לפעילות. המנכ”ל החליט שרק הוא מחליט על זה, ואין יותר רכבים. מפקח יוצא באוטובוסים ומספיק מספר קטנטן של עסקים”.
הגורם נוקט לשון חריפה: “מה שקורה עכשיו זה ממש פיגוע. עם כל מה שכהנא ניסה לעשות בקדנציה הקודמת, המצב הרבה יותר גרוע היום. אין אגף כשרות. המנכ”ל קיצץ שעות נוספות, ואי אפשר לעבוד בערבים ולהגיע לביקורות באולמות אירועים. הוא מתנהל בבריונות, אין שיח, והוא לא סופר אף אחד. העובדים כאן מסרו את הנפש שנים ארוכות, וכעת הם פגועים ואין מוטיבציה לאף אחד.
“אין עובדים, המזכירות עוזבות. כואב הלב, עוד מעט לא יהיה כלום. בפסח האחרון לדוגמה לא הייתה אכיפה. למה מונעים ממפקחים להצטרף לביקורות של משרד הבריאות? הרי מוצאים בדרך הזו נבלות וטרפות. איך זה שהחזירו לעבודה מנקרים שעברו על איסורי חלב דאורייתא? מה שקורה ברבנות זה פיגוע רב-נפגעים, ומי שיסבול זה הציבור. כואב הלב, כי עמלנו שנים על להחזיר את האמון בכשרות הרבנות, ועכשיו הכול הולך. אם לא יתעשתו, יהיה מאוחר מדי”.
נשמעת טענה שמפקחי היחידה להונאה בכשרות נכנסים לטריטוריה של רבנים מקומיים.
“לרוב הרבנים נוח שבא מישהו מבחוץ. יש ערים שבהן מפקח אחד שפוחד מבעלי העסקים כי הוא גר שם. הרב מחובר לאנשים וקשה לו לפעול. אבל יש רבנויות, בעיקר אזוריות שיש בהם בעיות, ואז לא נוח להם שמבקרים אותם. זה קורה בעיקר במקומות בלי מועצה דתית או שהמועצה הדתית חלשה ויש בה התערבות של גורמים פוליטיים”.
משיחותי עם כמה גורמים כדי לנסות להבין את צעדיו של המנכ”ל כהן נאמר לי בין השאר כי המנכ”ל אינו רואה בעין יפה את ההתערבות של יחידת ההונאה בעבודת המועצות הדתיות והרבנים המקומיים וכי כמה רבנים אף התלוננו בהקשר זה על יחידת ההונאה. דיברתי עם בכיר באחת הרבנויות המקומיות הגדולות, והוא שיבח את עובדת פקחי יחידת ההונאה והדגיש את חשיבותה בטיפול בעסקים המציגים עצמם ברמאות ככשרים.
גם הוא הביע פליאה על המהלכים להגבלת היחידה. “אני בשוק ממה שעושים להם”, כלשונו. הוא ציין כי היה שמח אילו היה מפקח מטעמם בכל יום בעיר שבה הוא פועל. “למפקח מקומי הרבה פעמים קשה להתמודד עם בליל העסקים המפירים או הרמאים, וגם אין לו כל כך כלי אכיפה. טוב שבאים מהרבנות הראשית, בודקים ומטילים קנסות. אם יש רבנים שחוששים שיבואו אליהם, זה אולי אומר שיש להם משהו להסתיר”.
עם זאת הגורם מאשר במידה מסוימת את טענות הצד השני: “יכול להיות שחטאו קצת ביחידה בחטא היוהרה. אתה לא יכול להעמיד רב עיר לשימוע. צריך לבוא באווירה של שיתוף פעולה ולא בכוחניות. הם צריכים להבין שהם כלי עזר למעוצה הדתית המקומית ולא סוג של מבקר המדינה שבא למצוא אצלה ליקויים. יש מקום להסדיר את נוהלי העבודה ביחידה”.
סקנדל בפסטיבל
אחד המקרים התמוהים שהגיעו לידינו נוגע לפסטיבל אוכל הנערך מדי שנה בשנה בגן צ’רלס קלור בתל אביב. הפסטיבל ייערך בשבוע הקרוב, ומניסיון עבר דוכנים רבים מציגים את עצמם ברמאות ככשרים. דוכנים אלו מוקמים במקום באופן חד-פעמי בעבור הפסטיבל, ומבחינתם השקר משתלם: מספר צרכני הכשרות הולך וגדל, ואיש לא יוכל לתבוע מהם את הדין לאחר סיום הפסטיבל.
לפיכך נהגו מפקחי יחידת ההונאה לפשוט על דוכני הפסטיבל בכל שנה ולקנוס קנסות מנהליים את העסקים המציגים עצמם כשרים בתעודות מזויפות. אלא מה? הפסטיבל נערך בשעות הערב, ועל פי הוראתו החדשה של המנכ”ל חל איסור על העובדים לעבוד מחוץ לשעות העבודה, כלומר לאחר שש בערב.
המפקח פנה אל מנכ”ל הרבנות והסביר לו את החשיבות שבהגעה פיזית אל הפסטיבל מעבר לשעות העבודה, אך המנכ”ל סירב, ולטענתו לפסטיבל אחראית המועצה הדתית תל אביב–יפו. זו תשובה תמוהה, משום שאין שום סמכות חוקית למועצה הדתית תל אביב–יפו לתת קנסות לעסקים המציגים עצמם ברמאות ככשרים. לכל היותר יש בכוחם לפעול נגד עסקים הנתונים לפיקוח הרבנות ומחזיקים בתעודה מקורית אך מפירים את נוהלי הכשרות.
המפקח פנה אל מנכ”ל הרבנות והסביר לו את החשיבות שבהגעה פיזית אל הפסטיבל מעבר לשעות העבודה, אך המנכ”ל סירב, ולטענתו לפסטיבל אחראית המועצה הדתית תל אביב–יפו. זו תשובה תמוהה, משום שאין שום סמכות חוקית למועצה הדתית תל אביב–יפו לתת קנסות לעסקים המציגים עצמם ברמאות ככשרים.
בלתי סביר ובלתי חוקי
הדברים האמורים בכתבה הגיעו לגורמים בכירים במערכת אכיפת החוק שיושבים על המדוכה, ועולה חשש כי חלק מהפעולות המוזכרות בכתבה אינן חוקיות. עיקרון יסודי במנהל תקין הוא מתן עצמאות ליחידות אכיפה להפעיל את כוחן מתוך שיקול דעת עצמאי, ללא לחץ או השפעה פוליטית או מנהלית. לא ייתכן שמנהל או פוליטיקאי יורה למשטרה או לכל יחידת אכיפה מה לאכוף ומה לא.
גורם משפטי בכיר שנחשף לדברים אישר באוזנינו כי לכאורה חלק מההחלטות לוקות בחוסר סבירות ואינן חוקיות. “מנכ”ל לא יכול להתערב ולהחליט מתי תתבצע אכיפה ומתי לא, אם יינתנו קנסות או לא, באיזה בית עסק תהיה אכיפה ובאיזה לא”, הוא אומר. “זה עיקרון ידוע ומוכר בכל משרדי הממשלה שמטרתו יצירת אמון במערכת אכיפת החוק”.
וכאילו לא די בכל הדברים הנ”ל, מתברר כי גם מקרים מובהקים של הונאה בכשרות שדיווחה עליהם יחידת ההונאה והאכיפה אינם מטופלים כראוי: מושב צרופה הוא מושב קטן במועצה אזורית חוף הכרמל, ובו מכהן ברבנות הרב יצחק אמיתי. הרב אמיתי החל לאחרונה להעניק כשרות לעסקים בעיר חיפה, ובהם שיפודייה שהרבנות הסירה ממנה את הכשרות בערב פסח, ובפסח כבר התנוססה בה תעודה חדשה של רבנות צרופה בפיקוחו של משגיח ששמו חנן חזן. כך אירע גם במלון בוטניקה בעיר, שבו מתנוססת תעודתו של רב המושב צרופה.
כיוון שמדובר בהליך לא חוקי פרסמה יחידת ההונאה כי המקום מוצג כשר בניגוד לחוק. ועדת הכשרות של הרבנות הראשית קבעה כי יש לבצע אכיפה נגד פעולותיו של רב המושב צרופה, אך גם במקרה הזה מנע המנכ”ל מיחידת האכיפה לבצע אכיפה במקום.
תגובת דובר הרבנות הראשית
כדי לאמת את הטענות הקשות העולות כאן לא הסתפקנו רק בבקשת תגובה ממשרד המנכ”ל, אלא פנינו ישירות למנכ”ל יהודה כהן כדי לערוך שיחה מעמיקה ורחבה ככל שיידרש ולנסות לקבל הסבר על הטענות האמורות. בשל כך אף דחינו את פרסום הכתבה. ואולם גם אחרי הדחייה סירב כהן לשוחח בטלפון וביקש דחייה נוספת עד שניפגש פנים אל פנים. משלא הצלחנו לשוחח בטלפון הגשנו לדוברות שאילתה מסודרת ובה כל הטענות העולות בכתבה. לבסוף החזירו לנו תגובה לקונית: אין תגובה.
הכתבה במלואה באתר עולם קטן (גיליון 898 – פרשת במדבר תשפג)
