הפרק השני: יועץ משפטי הרבנות הראשית: החלטת המנכ”ל לוקות בחוסר סבירות קיצונית

בהמשך לנכתב שבוע שעבר בעלון עולם קטן, פנה היועץ המשפטי של הרבנות הראשית במכתב חריף את המנכ”ל. איתמר סגל מביא את נוסח המכתב.

חרף האיסור שהטיל מנכ”ל הרבנות הראשית, פשטה יחידת האכיפה על יריד האוכל בתל אביב ומצאה 13 דוכנים לא כשרים שהציגו את עצמם לציבור בניגוד לחוק כאילו היו כשרים. היועץ המשפטי למנכ”ל הרבנות, אתה פועל בניגוד לחוק ומביא להטעיית הציבור.

בשבוע שעבר סיפרנו כאן על ההחלטות הבלתי מוסברות ובלתי מתקבלות על הדעת שבאמצעותן בחר מנכ”ל הרבנות הראשית הנכנס יהודה כהן להחליש את כוחו של אגף הכשרות ואת כוחה של היחידה לאכיפת איסור הונאה בכשרות בניהולו של הרב רפי יוחאי. הבאנו עדויות על מניעת שימוש בכלי הרכב של האגף, על הגבלת שעות עבודה בלי יכולת ממשית לבצע את הפיקוח, על הגבלת מבצעי אכיפה ברשויות למיניהן ועל מניעת מבצעי פשיטה עם יחידות אכיפה אחרות של המדינה, כמו משרד הבריאות ומשרד החקלאות.

הפעם אנחנו מביאים כאן מכתב חריף ששלח היועץ המשפטי של הרבנות הראשית עו”ד הראל גולדברג אל מנכ”ל הרבנות, ובו נטען שהצעדים שנקט המנכ”ל מנוגדים לכאורה גם לסמכותו ולוקים בבעיות משפטיות חמורות. גולדברג, יש לציין, היה כשבע שנים יועמ”ש הרבנות, וכן ממלא מקום של המנכ”ל בעצמו בהיעדר מינוי קבוע.

במכתבו, הנושא את הכותרת “פגיעה בעצמאות מערך האכיפה ברבנות הראשית לישראל”, נדרש גולדברג לחלק נכבד מהטענות שעלו בכתבתנו והוא מסביר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי על המנכ”ל חל איסור להתערב בשיקולי יחידת האכיפה ולהצר את צעדיה.

“לא ניתן להבין את ההנחיות שניתנו על ידך ליחידת הפיקוח, כפי שפורטו ברישא, אחרת מאשר הצרת צעדיהם של גורמי האכיפה הפלילית במשרד והגבלת האפשרות לבצע אכיפה יעילה של חוק איסור הונאה בכשרות באופן שעלול לפגוע באינטרס הציבורי”

“מאז נכנסת לתפקידך לפני מספר חודשים, ניתנו על ידך מספר הנחיות ליחידת הפיקוח”, פותח היועמ”ש את מכתבו ומונה את ההנחיות המדוברות. “מערך האכיפה ברבנות הראשית מורכב מיחידת פיקוח ויחידת תביעה (שהיא חלק מהלשכה המשפטית) המחזיקות בסמכויות אכיפה, ובכלל זאת, סמכויות חקירה, הטלת קנסות מנהליים, הגשת כתבי אישום ועוד”, ממשיך גולדברג.

“עיקרון יסודי בהתנהלות רשויות האכיפה במדינה, המהווה תנאי ליכולתן לבצע מלאכתן נאמנה, הוא עצמאות מערך האכיפה, שנועדה לשמור על עקרון השוויון בפני החוק ולהבטיח את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. על מערך האכיפה להפעיל את הסמכויות המסורות לו מתוך שיקול דעת עצמאי, ענייני ומקצועי, ובמנותק מכל מעורבות של גורם חיצוני לרבות הדרג הפוליטי כמו גם הדרג הניהולי הבכיר שאינו חלק ממערך האכיפה”.

לדבריו של גולדברג במכתב, על פי הנחיית היועמ”ש לממשלה, התערבות עובדים בכירים בעבודת התובע עלולה לעלות לכדי עבירה פלילית. “כידוע לכול”, הוא ממשיך במכתב, “תחום הכשרות מתאפיין, בין השאר, בכך שקיים לגביו פוטנציאל ממשי להונאת הציבור מצד בעלי עסקים בעצם הצגת בתי עסק או מוצרים ככשרים בעוד לא ניתנה לגביהם תעודת הכשר. בכך מבקשים אותם בעלי עסקים, וזו מציאות של יום ביומו, להגדיל את מעגל לקוחותיהם מבלי לשאת במחיר הכרוך בייצור של מזון כשר. על רקע זה מתחדדת חשיבותו של מערך האכיפה ברבנות הראשית בכדי להגן על ציבור שומרי הכשרות בישראל”.

גולדברג מתבטא בחריפות וקובע כי פעולות המנכ”ל אינן חוקיות: “לא ניתן להבין את ההנחיות שניתנו על ידך ליחידת הפיקוח, כפי שפורטו ברישא, אחרת מאשר הצרת צעדיהם של גורמי האכיפה הפלילית במשרד והגבלת האפשרות לבצע אכיפה יעילה של חוק איסור הונאה בכשרות באופן שעלול לפגוע באינטרס הציבורי, בתכליות האכיפה ובציפייה הסבירה של שומרי הכשרות כי גורמי האכיפה יבטיחו את קיום החוק… הנחיותיך אלה עומדות, לכאורה, בסתירה לעקרונות עצמאות מערך האכיפה, ומשכך הן לוקות בחוסר סבירות קיצוני ולעיתים אף בחריגה מסמכות, ואינן יכולות לעמוד.

“הנחיות אלו חותרות תחת תכליות האכיפה לפי חוק איסור הונאה בכשרות ומהוות דה פקטו סיכול של האפשרות לאוכפו באופן מלא. הנחיות אלו עלולות לגרום להטעיה חמורה של ציבור שומרי הכשרות”. בהמשך מדגיש גולדברג כי למנהל יחידת הפיקוח רפי יוחאי סמכות לבצע אכיפה עם יחידות אכיפה אחרות וכי אין למנכ”ל להתערב בשיקולים אלו.

בסיכום דורש היועמ”ש מהמנכ”ל לבטל לאלתר את כלל ההנחיות המדוברות: “על מנת לייתר את הצורך בעירוב של גורמים חיצוניים בסוגיה שבכותרת, אודה לך לביטול לאלתר של ההנחיות ליחידת הפיקוח, שפורטו ברישא, באופן שיאפשר למפקחיה לבצע את תפקידם לטובת האינטרס הציבורי”.

שלושה עשר דוכנים שלא עמדו תחת השגחה הציגו עצמם ככשרים על גבי שילוט ובו ציון המילה ‘כשר’ או בסיוע תעודות מזויפות. “מדובר על כמות גדולה של דוכני מזון המכשילים באופן חמור את הציבור”.

מה שקרה בסוף בגן צ’רלס קלור

בשבוע שעבר דיווחנו גם שהמנכ”ל אסר על פקחי יחידת אכיפת איסור ההונאה בכשרות לערוך ביקורת בפסטיבל האוכל שנערך בשבוע שעבר בגן צ’רלס קלור בתל אביב למרות האינדיקציות הברורות על רמאות והצגת מצג שווא מצד בעלי דוכנים שמציגים את עצמם כאילו היו כשרים על ידי תעודה מזויפת או שילוט כוזב.

המנכ”ל מצידו טען כי זו אחריות המועצה הדתית תל אביב, אף שאין לפקחי אגף הכשרות בתל אביב שום סמכות חוקית לפעול נגד מי שמציג עצמו ככשר ברמאות, אלא רק נגד עסקים שמבקשים תעודת כשרות אך אינם עובדים על פי הנהלים, ונגדם אפשר לנקוט את הסנקציה המוכרת של הסרת התעודה או הבאה לשימוע לפני הסרת כשרות.

ל’עולם קטן’ נודע כי לאחר שנחשפו ביחידת ההונאה לעמדתו של יועמ”ש הרבנות יצאו הפקחים ללא אישורו של המנכ”ל לבצע אכיפה בפסטיבל המדובר, והרי התוצאות: כשלושה עסקים בלבד מכלל הדוכנים בפסטיבל ביקשו תעודת כשרות זמנית מרבנות תל אביב ועמדו בתנאים. לעומתם 13 דוכנים שלא עמדו תחת השגחה הציגו עצמם ככשרים על גבי שילוט ובו ציון המילה ‘כשר’ או בסיוע תעודות מזויפות.

“מדובר על כמות גדולה של דוכני מזון המכשילים באופן חמור את הציבור”, כתבו בדו”ח המצער שהפיקו הפקחים לאחר הביקורת במקום, “לאור העובדה שאין במקום כלל השגחה מטעם רבנות מוסמכת על חומרי הגלם, כלי החימום והבישול ושמירה על כך שלא יהיה בישול נוכרי. חלק מהמקומות הציגו תעודות כשרות מצולמות של רבנויות אחרות ללא אישור יומי וללא השגחה, דבר המחמיר את ההכשלה”.

הפקחים צירפו לדו”ח עשרות תמונות של שלטים ברורים ובהם הכיתוב המזויף ושל התעודות המזויפות. קשה להעריך כמה שומרי כשרות נכשלו במקום בלי ידיעתם, ולנו נותר רק לקוות כי המסר הברור מהפרשה יופנם וכי כלל הנוגעים בדבר – שר הדתות, מנכ”ל הרבנות וכלל הגורמים הרלוונטיים – יעשו יד אחת כדי לחזק את מערכת הכשרות בישראל באמצעות חיזוק יחידת האכיפה לצד מתן כוח וכלים לרבנויות המקומיות, הנגשה של עולם הכשרות לבעלי העסקים הקטנים, הפרדת משגיח ממושגח ויישום נהלים אחידים. אנחנו בכל מקרה נמשיך לעקוב.

הכתבה במלואה באתר עולם קטן (גיליון 899 – פרשת נשא תשפג)