פירוש המושגים בחסות בד”ץ כשרות למהדרין בראשות הרב אפרתי.
מושגים למקורות תוצרת חקלאית בשנת השמיטה
- יבול שנה שישית- מאוחסנים בבתי קירור וכדו’ לפני כניסת שנת השמיטה, מקומות האיסום נפתחים ונסגרים בידי המשגיחים, המדובר בדלעת, דלורית, בצל יבש, תפוח אדמה, גזר, ובטטה. הירקות הנ”ל יכולים להחזיק מעמד בקירור ו/או איחסון נאות משך כמה חודשים.
- פירות החורף- פרי הדר, אבוקדו, תפוחי עץ, רימונים, תמרים וכדומה – גם אלו הנקטפים בשנת השביעית עדיין אינם קדושים בקדושת שביעית [קדושת שביעית בפירות חלה רק על הפירות שחנטו בשנת השביעית]. פירות הקיץ הבעל”ט יהיו כולם בקדושת שביעית, הראשון שבהם הוא השסק שיגיע בחודש שבט יהיה קדוש בקדושת שביעית [מאחר וחנט בשנה השביעית].
- יבול חו”ל- התוצרת המגיעה מחו”ל [למעט חלק משטחי ירדן שנחשבים כגידולי כבכל השנים. נכרי בארץ ישראל לענין שביעית וכדלהלן] אין בה קדושת שביעית ואפשר לסחור בהם.
- ערבה דרומית- תוצרת הגדלה בשטחי הערבה מקו רוחב 30 מעלות ודרומה [מישוב קטורה ומטה] נחשבת כיבול חו”ל ואין בה קדושת שביעית.
- יבול נכרי- תוצרת שגודלה על ידי נכרי בשטח שבבעלות נכרי – כשיטת ה”חזון איש” יש בהם קדושת שביעית – צורת הרכישה היא ע”י שליחות, המנויים בחנויות השמיטה ממנים את האחראים כשלוחם לרכישת הפירות וירקות מהנכרי, בעלי המחסן, הסוכנים הסיטונאים וכו’ הינם שליחים של הקונים. המחיר שמשלמים הקונים הינו בגין הוצאות ושכ”ט לשליחים בגין השליחות. המחירים לצרכן מפוקחים בידי הרבנים.
- עבר הירדן- ירקות הגדלים במדינת ירדן אצל הנכרי יש מקומות הנחשבים כארץ ישראל, ולדעת מרן החזון איש זצ”ל יש בהם קדושת שביעית.
- ירקות עלים מחממות מצע מנותק- ירקות עלים הגדלים בחממות בתוך שטחי ארץ ישראל, העציצים על גבי מצע מנותק, ושנמכרו לגוי, הגדל בהם אין בו קדושת שביעית. וכפי אשר פסק מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל. השתילים מגיעים ממשתלות המושגחות על ידינו.
- אוצר בית דין- תוצרת ממטעים שהופקדו בידי בית הדין, בית הדין שוכר פועלים לעשות המלאכות המותרות, בית הדין מחלק את התוצרת לאנשי העיר וגובה סך מעות כנגד ההוצאות בלבד. התוצרת קדושה בקדושת שביעית.
“ירקות עלים מגידול מיוחד למניעת נגיעות חרקים” בשנת השמיטה
- יבול נוכרי- מגידולי נוכרים, התוצרת בבעלות נוכרי עד לאחר האריזה ופטורה מהפרשת תרו”מ. יש לנהוג בה קדושת שביעית כדין יבול נוכרי בשמיטה, המשגיחים יר”ש אשר ידם רב להם בגידולים מעין אלו ובקיאים ומנוסים בזיהוי חרקים ניצבים בהשגחה צמודה. המשווק שליח ועד השמיטה לקחת את התוצרת מהנוכרי עבור הציבור.
- גידול על גבי מצע מנותק- מגידולי יהודים על גבי “מצע מנותק” (כיסוי ניילון עבה בשתי שכבות). ע”ג הניילון עציצים בגודל עד 120 ליטר [שניתן להרימם]. העציצים ותכולתם נמכרים לנוכרי בכל דרכי הקניינים. גג החממה והדפנות מכוסה ברשת 50 מאש, ונחשב כבית ולדעת החזו”א המיקל לזרוע בעציץ שא”נ בתוך בית יש לו על מי לסמוך. על פי הוראת רבינו מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל בגידול ‘מצע מנותק’ ניתן בשמיטה אישור לירקות עלים [משום שהגידול בחממה הוא מחמת ענין הנקיות והכשרות ולא לתועלת הצמח] וכמו”כ הוסיף מרן זצוק”ל שהזריעה והקטיף ייעשה ע”י גוי. תוצרת זו הנחשבת כגידול “עציץ שאינו נקוב בתוך בית” אין בה קדושת שביעית וניתן לסחור בה כפי שש השנים – כן הורה רבינו מרן הגרי”ש אלישיב זצוק”ל.
- יבול חו”ל- בשמיטה זו לעת עתה לא ידוע לנו על גידולי ירקות עלים ממקומות הנחשבים כחו”ל. ירקות קצוצים מצוננים [כרוב לבן/אדום] יהיה אי”ה גם מיבול חו”ל [אירופה].
על גבי האריזות של ירקות עלים בכשרותינו יופיע מקור הגידול יבול נוכרי /י.נ. – מצע מנותק /יבול חו”ל
ירק קצוץ מצונן בתחילת שנת השמיטה יהיה עדיין גם מיבול שישית ויצויין כ- ‘יבול שישית’, בהמשך יהיה מיבול חו”ל ו/או יבול נוכרי ויצויין על גבי האריזה.
זהירות: לא לסמוך על ההרגל! בשנת השמיטה יש שינויים בחברות/מוצרים משש שנים. יש לעיין היטב בחותמת ובכיתובים על גבי התוויות/אריזות.
